מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קָנָה שְׁבִיתָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
|
הגייה* |
kana shvita
|
חלק דיבר |
פועל
|
מין |
-
|
שורש |
ק־נ־י/ה; שׁ־ב־ת
|
דרך תצורה |
צירוף
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל [הלכה] קבע את מקומו (בתחילת השבת או חג, מה שמגדיר את תחום המותר לו לנוע - עירוב תחומין או עירוב חצירות).
- [ספרותי] נעשה קבוע.
- אורח נטה ללון, אך לאחר כמה ימים נראה שקנה לו שביתה בביתינו
- הכhנים קנו להן שביתה בשער בתי.
- מצאנו כי הדעות המושמעות בתקשורת קונות שביתה בלב ההמונים
ביטויים קרובים[עריכה]
השורש קנה
|
השורש ק־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.
נטיות הפעלים[עריכה]
ק־נ־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
קָנָה
|
קוֹנֶה
(ב׳ פעוּל: קָנוּי)
|
יִקְנֶה
|
קְנֵה
|
לִקְנוֹת
|
נִפְעַל
|
נִקְנָה
|
נִקְנָה
|
יִקָּנֶה
|
הִקָּנֵה
|
לְהִקָּנוֹת
|
הִפְעִיל
|
הִקְנָה
|
מַקְנֶה
|
יַקְנֶה
|
הַקְנֵה
|
לְהַקְנוֹת
|
הֻפְעַל
|
הֻקְנָה
|
מֻקְנֶה
|
יֻקְנֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|