”המוות היה שייך לכאן: הוא נעשה במין להיטות הדורה, מורגלת. רק שעת־החיים היתה עתה מוזרה וארעית, היסוס־אביב קיקיוני שתעה בדרך.“ (חורף של מלך הקלפים, מאת שולמית הראבן, בפרויקט בן יהודה)
”אין הוא יודע להשמיע תורות מדיניות וכלכליות להמונים ולמשכם אחריו בפטורי ציצים של סיסמאות קיקיוניות.“ (יצחק וולקני, מאת ישראל כהן, בפרויקט בן יהודה)
מקור המילה הוא מצמח הקיקיון, אשר מתואר בספר יונה כצמח בן חלוף: ”שֶׁבִּן לַיְלָה הָיָה וּבִן לַיְלָה אָבָד“ (יונה ד, פסוק י), ואכן צמח זה אינו מאריך שנים, אך יכול להגיע לגודלו המלא תוך עונת גידול אחת.
