מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
- הוציא אויר מהראות.
- ”נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים“ (שמות טו, פסוק י)
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
נשף
|
הגייה* |
neshef
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
נ־ש־ף
|
דרך תצורה |
משקל קֶטֶל
|
נטיות |
ר׳ נְשָׁפִים; ר׳ נִשְׁפֵּי־
|
- לשון המקרא אחד משני זמני־המעבר שלפני זריחת השמש, ובשקיעתה.
- ”וַיַּכֵּם דָּוִד מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד-הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם וְלֹא-נִמְלַט מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם-אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ-נַעַר אֲשֶׁר-רָכְבוּ עַל-הַגְּמַלִּים וַיָּנֻסוּ“ (שמואל א׳ ל, פסוק יז)
- ”וַיָּקוּמוּ, וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף, וַיַּעַזְבוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם וְאֶת-סוּסֵיהֶם וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם, הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר-הִיא; וַיָּנֻסוּ, אֶל-נַפְשָׁם.“ (מלכים ב׳ ז, פסוק ז)
- ”בְּנֶשֶׁף-בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה“ (משלי ז, פסוק ט)
- ”וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים.“ (איוב כד, פסוק ו)
- עברית חדשה מסיבה מפוארת. מקום בו מתראים אנשים תוך בילוי משותף
- (1:) השוו לערבית בהגיית שוף (شوف) בהוראת: מראֶה,ראייה.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: נשף |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נשף |
- הרב אילן חיים-פור, 'הפכים במקרא ובלשון חכמים', ערך 'נשף', עמ' קפז-קפח