מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נֶעְתָּר או נֶעֱתָר [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נעתר
שורש וגזרה ע־ת־ר
בניין נִפְעַל
התרצה למבוקש ממנו.
”וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יהוה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.“ (בראשית כה , פסוק כא ) ”וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר יהוה לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל ב׳ כד , פסוק כה ) ”וְנָגַף יהוה אֶת־מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא, וְשָׁבוּ עַד־יהוה; וְנֶעְתַּר לָהֶם, וּרְפָאָם.“ (ישעיהו יט , פסוק כב ) ”וַנָּצוּמָה, וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל־זֹאת; וַיֵּעָתֵר לָנוּ.“ (עזרא ח , פסוק כג ) מילים נרדפות [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
שאין בו צורך ואינו רצוי
מילים נרדפות [ עריכה ]
