ממה נפשך
[מִ]מָה נַפְשָׁךְ[עריכה]
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): טיעון מחץ: בכל מקרה הדבר קיים או לא קיים
- "דבשאר יו"ט מותר בשני מכח ממה נפשך אם יום ראשון הוא קודש השני הוא חול ואם השני קודש הראשון היה חול" (משנה ברורה סימן ת"ר סעיף א')
- "אבל מה שנשאר מבפנים מותר בשחיטת עצמו בממה נפשך אי כילוד דמיא פשיטא דמותר ואי לאו כילוד ניתר בשחיטת אמו" (ש"ך יו"ד סימן יד)
מקור[עריכה]
לשון חז"ל מילולית מה נפשך-רצונך[1] לומר /לטעון - כך או כך? וכבר בלשון חז"ל הפך לשם לסוג הטיעון דבריו נסתרים מ"מה נפשך"[2] ומ"ם השימוש הפכה לחלק מהביטוי[3].
ביטויים קרובים[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ במובן זה גם במקרא: - ”אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי...“ (בראשית כג, פסוק ח) .
- ↑ השימוש המקורי כמו ”מִקַּל וָחוֹמֶר“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ט, משנה ה). "מקל וחומר ומגזירה שוה מכלל ופרט וכו'" כלומר נדרש-נלמד מדרך ההיסק הזו
- ↑ תעיד על כך תוספת הבי"ת בְּמִּמָּה נפשך