מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירח
הגייה * yare akh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־ח
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ יְרֵחִים; יְרֵחַ־
הירח כפי שנראה מכדור הארץ (בעיקר ביידוע) גרם השמיים שחג סביב כדור הארץ .
”וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי“ (בראשית לז , פסוק ט ) ”כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ“ (ירמיהו לא , פסוק לד ) ”שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ“ (חבקוק ג , פסוק יא ) כל גרם שמים הנע במסלול שמקיף כוכב לכת .
ירח כדור הארץ נמצא במרחק ממוצע של 384,000 קילומטרים ממנו ואורו, מקורו באור המוחזר מהשמש .לצדק יש 67 ירחים ידועים. המילה מציינת בכנענית (ובכללה בעברית) הן את הגוף השמימי והן את האל הזהה לו (האל ירח ) המוכר כאל אמורי ואוגריתי; במילון אמורי–אכדי המתוארך לימי רים-סין הראשון או עמורפיא (חמורבי) הגדול, מובא האל ירח (d ia-ra-[ḫ]u-um, מקביל לאל סין ), והוא מוזכר גם בשמות אמוריים בצורות שונות (יַרַחֿ, יֶרַחֿ ואך יִרַחֿ), כך שלא ברור אם הצורה השמית המקורית היתה *wariḫ (וממנה יָרֵחַ בעברית מקראית) או *warḫ (וממנה יֶרַח בעברית מקראית ו־warḫum (חודש) באכדית).[1] מילים נרדפות [ עריכה ] תרגום
माह (תעתיק: māh)φεγγάρι (תעתיק: fengári)सोम (תעתיק: soma)ספרדית: luna
ערבית: قمر (תעתיק: קַמַר)
פולנית: księżyc
פורטוגלית: lua
פינית: kuu
פרסית ماه (תעתיק: מאה)
צ'כית: měsíc
צרפתית: lune
קוריאנית: 달 (תעתיק: dal)
רומנית: lună
רוסית: луна (תעתיק: luná)
שוודית: måne
תאילנדית: เดือน (תעתיק: dʉʉan) จันทร์ (תעתיק: jan)
קישורים חיצוניים [ עריכה ] ערך בוויקיפדיה:
הירח ערך בוויקיפדיה:
ירח תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
הירח
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ירח
הגייה * ye rakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ר־ח
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ יְרָחִים, יֶרַח־
חודש , פרק זמן בן 29 עד 31 ימים בלוח החודשים העברי/לועזי.
”וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים “ (שמות ב , פסוק ב ) ”וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ וְאֶת אִמָּהּ יֶרַח יָמִים“ (דברים כא , פסוק יג ) ”וַיִּמְלֹךְ יֶרַח יָמִים בְּשֹׁמְרוֹן“ (מלכים ב׳ טו , פסוק יג ) המילה תיארה במקור את משך הזמן שלוקח ליָרֵחַ להקיף את כדור־הארץ. להרחבה ראו גזרון למילה יָרֵחַ לעיל. מילים נרדפות [ עריכה ]
ערך בוויקיפדיה: הירח
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הירח