התאמה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הַתְאָמָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא התאמה
הגייה* hat'ama
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ת־א־ם
דרך תצורה משקל הַקְטָלָה
נטיות הַתְאָמַת־, ר׳ הַתְאָמוֹת
  1. יצירת דמיון בין שניים.
    • ”לא לגבי כל פרט ולא בכל מקרה יש התאמה בין החזון הכללי של התנועה ובין הצורך של היחיד...לפעמים הוא גם מצליח בדאגה לעצמו שלא לפי חשבון הכלל. לא תמיד יש התאמה מוחלטת בין צרכי הפרט והכלל.“ (חלוציות והתבססות, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
  2. הכנסת שינוי על מנת להפוך דבר לראוי לייעוד מסוים, לעשותו מתאים.
    • ”עלינו יהיה בכל־אופן לשקוד על המצב ולדרוש התאמה עצמית, כלכלית ותרבותית, לאינטרסים הלאומיים של בנין א“י העברית.“ (העליה הרביעית, מאת יצחק לופבן, בפרויקט בן יהודה)
    • במקומות ציבוריים מקפידים על התאמת דרכי הגישה לכסאות גלגלים.

גיזרון[עריכה]

  • שורש מקראי תאום וכן בפועל "וְיִהְיוּ תֹאֲמִם מִלְמַטָּה" (שמות) גם בחז"ל "שתי כירות המתאימות" (שבת). שם־פעולה של התאים.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגוד[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: התאמה