בת שבע

בַּת שֶׁבַע[עריכה]

לשון חז"ל אחד מזני התאנים הנחשב יפה ומשובח.
- ”הָיָה עוֹשֶׂה בַּלְּבָסִים, לֹא יֹאכַל בִּבְנוֹת שֶׁבַע; בַּבְּנוֹת שֶׁבַע, לֹא יֹאכַל בִּלְבָסִים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק ב, משנה ח)
לשון המקרא שם פרטי לנקבה
- ”וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי.“ (שמואל ב׳ יא, פסוק ג)
- ”יָצְאָה עִם הָרוּחַ בַּת שֶׁבַע לָשׂוּחַ, / הָיָה אָז הַבֹּקֶר בָּהִיר.“ (רַקֶּפֶת, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)
- "כבר בגיל תשע, בת שבע טרפה את חושי – אי אי אי!" (יפות יפות, מאת נסים אלוני)

מדברי רש"י והתלמוד עולה כי השם בת־שבע נחשב למילה אחת^[1].

ערך בוויקיפדיה: בת שבע